|
|
|
|
 |
|
|
Insideout
Ame72 /Klone/ Zero Cents' התערוכה-- Insideout מציגה את אמנותם של שלושה אמני גרפיטי בחלל מתחם בית בנמל. אמנות הרחוב אשר החלה את דרכה כאמנות חתרנית במרחב העירוני, נתפסת כיום כאמנות לגיטימית בחלליהם הפנימיים של גלריות ומוזיאונים, אולם עדיין נחשבת כמעשה ונדליזם בלתי חוקי במרחב הציבורי בעולם כולו. הגרפיטי אשר החל את דרכו כחלק ממאבק חברתי על טריטוריות עירוניות, חברתיות וכלכליות בארה"ב, הפך בימינו לאמנות רחוב מורכבת ומרתקת אשר הגבול בין ה"נמוך" ל"גבוה" בה מטשטש ללא הרף. השאלה על מידת חתרנותה של אמנות זו עולה לבדיקה מחדש בחלל שבו התערוכה מתקיימת: חלל שאיננו אורבאני מופקר מחד, אך מאידך איננו חלל מוזיאלי. על האמנים: AME72- אמן גראפיטי בריטי אשר עשה את היכרותו הראשונה עם הגראפיטי בשנת 1985 לאחר שראה את הסרט "ביט סטריט". הציג עבודות במדינות שונות,ביניהן ארצות הברית, אנגליה, ישראל, אוסטרליה , שוויצריה, ספרד ותאילנד. ידוע בעיקר בשימוש הנבון והחדשני שלו באימאג'ים של דמויות לגו המשקפות בעבודותיו את הקושי של חיי היום יום וסיטואציות שונות המלוות אותנו ואת החברה. בעבודותיו משתמש בעיקר בספריי צבע, ובכלים שונים כגון חול, אקריליק, שלג ומתכת. ZEROCENTS- "לילה אחד לפני שנים אכלתי אקסטזי ושתיתי בקבוק וויסקי, בבוקר התעוררתי עם לסת שבורה ולא יכולתי לדבר, דרך ההתקשרות היחידה שלי באותו היום הייתה בעזרת מארקר שתמיד היה איתי את אותו הלילה ביליתי עם בחורה שפלירטטתי איתה רק בעזרת הציורים שלי, את הבחורה לא ראיתי שוב לעולם, אבל הבנתי שאני יכול לעשות משהו עם חיי, ומאז אני משתמש בציורים כדי לפתות את הבחורות למיטה שלי." התחיל לצייר על רכבות וכבישים מהירים בניו ג'רזי לפני 6 שנים ומצייר בתל אביב בשלוש השנים האחרונות . KLONE- הגיע אל גראפיטי במקרה לפני כ -9 שנים ומאז עוסק באמנות הגרפיטי. כשהחל לצייר, תרבות הגרפיטי כמעט ולא הייתה קיימת בארץ, ולכן שאב את השראתו מתמונות וספרים מחו"ל, ופיתח סגנון אישי משלו אשר מושפע מהיתקלות בחיי היום יום, הקשיים והשמחות, הקבלה והדחייה וכו'.. העובדה שעלה ארצה בגיל 11 אפשרה לו להביט מהצד על התרבויות השונות המתערבבות בישראל. יצירותיו נטולות גבולות ודנות בהתייחסות שלנו אחד לשני, בגלובליזציה הבלתי נמנעת, בחיפוש עצמי, בשיטוט בין אנרכיה לאמונה ולכניעה מוחלטת למערכת, הכול מתערבב באחד ולרוב גם חושף שיניים. צייר ברחבי אירופה אך תמיד מעדיף את תל אביב , הציג ברחבי עולם בתערוכות קבוצתיות והשתתף בפרויקטים שונים. על התערוכה: אמנות הרחוב אשר החלה את דרכה כאמנות חתרנית במרחב העירוני, נתפסת כיום כאמנות לגיטימית בחלליהם הפנימיים של גלריות ומוזיאונים, אולם עדיין נחשבת כמעשה ונדליסטי ולא חוקי במרחב הציבורי בעולם כולו. הגרפיטי אשר החל את דרכו כחלק ממאבק חברתי על טריטוריות עירוניות, חברתיות וכלכליות בארה"ב, הפך בימינו לאמנות רחוב מורכבת ומרתקת אשר הגבול בין ה"נמוך" ל"גבוה" בה מטשטש ללא הרף. השאלה על מידת חתרנותה של אמנות זו עולה לבדיקה מחדש בחלל שבו התערוכה מתקיימת: חלל שאיננו אורבני מופקר מחד, אך מאידך איננו חלל מוזאלי. הגבול השלישי אשר מטשטש בין החוץ לפנים ניכר בהתייחסות של העבודות אל הגוף ואל המגדר. האם הגוף שלנו כ"חומר" הוא הדבר היחידי אשר מכונן את ההבדל בין נשיות לגבריות? ואולי במקרים רבים החוץ איננו בהכרח מעיד על הפנים? כתוצאה מחשיבה זו, בתערוכה מתקיים טשטוש גבולות בין גבר לאישה, אדם לחיה, אמת ובדיה. במקומם של הגדרות נורמטיביות אלה יתפסו את הבמה יצורים אנדרוגינים בעלי מיניות מוקצנת או משובשת אשר יאמתו את הצופה עם גבולות החשיבה הבסיסיים שלו על המציאות סביבו ועל דרכי הייצוג שלה כיום. שרי גולן חזרה לרשימה | להשתתפות בפורום | הדפיסי עמוד |
|