סקסית.
אנחנו רוצות שיכתירו אותנו בתואר הזה. הוא יסמן את היותנו נחשקות מאוד, מעוררות תשוקה עזה, רצויות כפרטנריות מיניות, רצויות בכלל. אהובות.
אנחנו רוצות להיות סקסיות.
אישה סקסית נתפסת כאישה בעלת כוח- למיניות שלה יש עוצמה ויכולת השפעה. אי אפשר לעמוד בפניה, לא ניתן לסרב לה. המיניות שלה מפתה, סוללת את דרכה להשגת רצונותיה, לעתים נערצת, לפעמים עריצה. (פאם) פטאלית.
כן, אנחנו רוצות להיות סקסיות.

סקסית.
סקסית היא כותרת להוויה הנשית הנחפצת ביותר על ידינו, משום שהיא מבוססת על ההגדרה של מיניות נשית בצורתה המובהקת והמפוארת ביותר, ומפני יש בה הבטחה לעוצמה הטמונה במיניות הנשית.

סקסית.
הגדרה תמציתית של המיניות הנשית הנחשקת והעוצמתית בתרבות. הוויה שאנו מומרצות אליה, תודעה שאנו מנווטות אליה.
ככזאת, חשוב שנתבונן בה במבט ומחשבה ביקורתיים.

"סקסית" היא הגדרה שנוצרת במרחב התרבותי - בעיקר בסרטים, בטלוויזיה, בפרסומות, במגזינים, בצהובונים ובפורנוגרפיה. אלה ההקשרים שמייצרים את הדימוי הוויזואלי של "האישה הסקסית", ואת הנרטיבים שבהם היא באה לידי ביטוי. אלה ההקשרים שבהם אנחנו לומדות כיצד לכונן את עצמנו כנשים הסקסיות שאנו כה רוצות להיות.

בואו נעצור רגע לשאול: מה אנחנו צריכות (ורוצות...) לעשות; איך אנחנו צריכות (ומוכנות...) להיות כדי להיות זכאיות וראויות לתיוג המחמיא, המאשר והמעצים "סקסית"? מהו המראה שאנו נדרשות (ומבקשות) לאמץ; מהו מנעד המחוות, הגינונים וההתנהגויות; מהו ההילוך שאם אך נסגל לעצמנו נזכה לתיוג הנחשק - "סקסית"?

אנחנו מוזמנות לבחון ולפענח, לקרוא ולפרש את תנועות הגוף והנפש, את תצורות הבשר והרגש של אותו מרחב זהות נשי רצוי שהתרבות קודדה כסקסי, ולשאול:
האם הוא רצוי גם לנו? האם הוא באמת מקיים את ההבטחה להוויה מינית עוצמתית?

בואו נדפדף ונזפזפ בדימוייה של האישה הסקסית בצילומי האמנות, האופנה, בתוכניות הטלוויזיה ובערוצי הפורנוגרפיה עם השאלות הללו בראש. בואו נזהה את הרצף הפורנוגרפי באופן ייצוגו של הגוף המיני הנשי.

בואו נעצר ונתעכב לשאול: מה אני לומדת על משמעות הסקסיות באישה מתנוחות גחינה וכריעה, מתנועות מנוסה, ממבטים מעורפלים או מבוהלים בעיניים "מעושנות", משפתיים פסוקות, פעורות בוורוד "בייבי", או באדום "דם", מציפורניים עשויות בגוון תואם?
מה אני לומדת מהבגדים הצמודים, מהצר והקצר, מהמחשופים המודגשים, או השסעים העמוקים, מהבגדים התחתונים, מהעקבים התלולים?
מה אני לומדת על ההופעה שוב ושוב בעירום חלקי או מלא, בגוף צעיר, נטול שיער, מתוח ומנותח, מוזרק, מלוטש ומרוטש?

אני אומדת את הבעות החולשה, הרפיון, הטשטוש, ההיסוס, המבוכה, הבלבול, היעדר הידיעה, החרדה והפחד שעל פני הנשים המצולמות. אני אומדת גם את הבעות הניתוק והניכור, האדישות הקפואה וההתנשאות המקפיאה.
אני חושבת כיצד הן "הדוגמניות" של ריצת "ההישרדות" של כולנו אל "מפרץ האהבה" כדי להיות "היפה של החנון" או "אשתו של הכדורגלן".
כך מוגדר הפריים טיים שלנו.
כך אנו מתבקשות להיראות בו.
זה הריאליטי של החיים שלנו.
באמת "לא נגענו"?

אני מבקשת להבין: מהו המראה, מהן התכונות, מהן העמדות הגופניות, הרגשיות והנפשיות שהופכות אותי נחשקת עבור המבט הגברי שמתבונן בי?
מה אני לומדת על הזהות הנשית שתוכתר כסקסית?

להיות סקסית זה קודם כל להיות מוגדרת דרך הגוף המיני. דרך תנאים דרקוניים של הגוף, ושל עיצובו והצבתו בחלל. ודרך האיום שאם לא אעמוד בתנאים הללו אודח ממעגל התשוקה של המבט הגברי החושק. במילים אחרות - לא אהיה קיימת.
לא רק הדרך שלנו לאהבה ולזוגיות מותנית בהפקתו ובתחזוקתו הראויה של הגוף הזה. גם הכניסה וההישרדות בשוק העבודה כרוכות בהופעה שמשדרת מיניות נשית "ייצוגית".

אנחנו לומדות זאת באופן סמוי ומפורש ובאין ספור דרכים. סנקציית הגירוש או ביטול הנוכחות מאיימת תדיר.
הקולנוע ההוליוודי גדוש בדוגמאות. ראו את סרטה התיעודי של רוזנה ארקט "מחפשת את דברה וויניגר", שיוצא לחפש אחר שחקניות שהוליווד נוטשת ומעלימה מעינינו בהגיען לגיל ארבעים. הקשיבו להן ולחברותיהן המספרות מה הן נאלצות לעשות כדי לשרוד.
ראו את הפרשנות שמציעים הצהובונים לגירושיהם של מדונה וגיא ריצ'י. ראו כיצד הם מאמצים את נקודת התצפית שלו ומציגים אותו כמי שהדיח את המלכה תוך הקביעה: "את זקנה שמנה ומכוערת". כמי שהחליף אותה באישה צעירה יותר. כמי שמסתייג מהמגע בגופה השרירי ומגדיר אותו כ"מגע בסחוס".
אף אחד לא נותן לעובדות לבלבל אותו. אם הסקסיות של מדונה מעורערת או מוטלת בספק, מה נאמר אנחנו, אזובות הקיר?
אנחנו חייבות להיות סקסיות. פלא שאנחנו רוצות להיות סקסיות?

להיות סקסית פירושו לשדר זמינות מינית וחשק מיני גם בהקשרים שאינם מיניים. הקשרים שבהם גברים ילבשו חליפה. הקשרים שבהם גברים ילבשו בגדים נינוחים.
באופן שבו התרבות מציבה זאת, אין הקשר שבו אישה משוחררת מהצורך להציב את גופה כסקסי. אנחנו צריכות להיות סקסיות בזמן שאנחנו לומדות, אנחנו צריכות להיות סקסיות בזמן שאנחנו עובדות, אנחנו צריכות להיות סקסיות כאשר אנו מבשלות (ואחר כך מפנות ומנקות). בשנים האחרונות אנחנו נאלצות להיות סקסיות בהיריון (כמו דמי מור), באמהות (כמו אנג'לינה ג'ולי) ובסבתאות. אין זמן ואין מרחב שמשוחררים מן התביעה הזאת.

סקסית הוא מופע מוקפד ומאומץ של כל מה שמעורר גברים ומסעיר אותם מינית.
צפו במופע המרהיב של מדונה ותבינו. גם היא חוזרת ושרה: טיק־טק טיק־טק טיק־טק.

להיות סקסית פירושו להשקיע זמן, כסף ונפש חפצה בהפקה של מופע גופני שבכל רגע יפקע מועדו ויפוג תוקפו.
להיות סקסית פירושו לשדר נגישות מינית וחשק מיני ללא כל קשר לשאלה האם אני אוהבת סקס, האם אני נהנית מסקס, האם אני עושה סקס.
(ראו מדונה, סמל סקס עולמי, שנמנעה מסקס עם גיא ריצ'י במשך שמונה עשרה חודשים)
להיות סקסית פירושו לשדר זמינות מינית וחשק מיני עוד לפני שעשינו סקס. עוד לפני שהבנו מה זה.

בתרבות שלנו, להיות סקסית פירושו להיות ילדה צעירה, או נערה צעירה (לא רק לוליטה - גם בבר רפאלי וביעל בר זוהר חשקנו כבר בתור ילדות).
אל מול המודל הפדופילי כולנו מומרצות להיאחז בנעורינו ולשחזר אותם בכל דרך אפשרית. ההיגיון התרבותי מדבר במונחי האסתטיקה של הנעורים. ההיגיון הפוליטי יקשה ויתהה שמא עניינה של עמדת הנעורים האמיתית או המשוחזרת, להציב אותנו בעמדה של כפיפות אל מול הסמכות והמרות הגברית הבוגרת?

לכו לראות את סרטו הנורא של גיא ריצ'י "סחף חושים". לכו לראות את התפקיד שהוא נותן למדונה, כריץ'־ביץ' שנקלעת לאי בודד עם איש השירות של היאכטה ותלויה בו לשם הישרדותה. ראו את תהליך האילוף שהוא מעביר אותה.
הכתובת הייתה רשומה על הקיר.

להיות סקסית זה לשחק כראוי את התפקיד שנכתב עבורנו בתסריט שמספר את סיפור הקשר גבר־אישה. מבט היסטורי מאשר שמדובר ביחסי כוח ותיקים וכואבים. מבט מפוכח יגלה שההירארכיה היא עדיין מושג המפתח להבנת הקשר הזה.
להיות סקסית, מתברר, פירושו לגלם בצורה הטובה ביותר את תפקידה של האישה כצד החלש במשוואה. פערי הסטאטוס ואי־השוויון החברתי מקבלים קידוד ארוטי. זו דרך מתוחכמת מעין כמוה לשמור על יציבותו של השלטון הפטריארכלי ארוך השנים. הקידוד הארוטי מסווה את כינונן של הנשים (דרך "הנשיות") כמעמד מוחלש: זה סקסי (?) לא להלך בצורה יציבה בעולם, זה סקסי (?) לא להישיר מבט, זה סקסי (?) להיות ילדותית ותלותית, זה סקסי (?) להיתמך ולהיסמך, לתלות עיניים מעריצות בבעל החזה הרחב ולפתות אותו להושיע...

האם "סקסית" היא כותרת שמעניקה נופך ארוטי לעמדות מוחלשות?
כותרת נחשקת שמסווה עמדות של אזלת יד וחנופה לבעלי הכוח?
הבטחה לעוצמה שמדרבנת להתכוננות עצמית כהוויה פגיעה ופריכה?

המחשבה הזאת מתכתבת עם דבריהן של קתרין מקינון ואנדראה דבורקין, שמבינות את המיניות כבורג המרכזי במערכת הכוח הגברית. שתופסות את המיניות לא כסתם חוויה פשוטה וטבעית בין גבר לאישה, אלא כמבנה חברתי בעל השלכות פוליטיות, וכמבנה פוליטי בעל השלכות חברתיות.
הן קוראות לנו לזהות את האלימות הספוגה בהגדרה המינית הנשית הנורמלית והנורמטיבית: לזהות אותה מתגלה, כמו גם נאכפת, על רצף שראשיתו באובייקטיפיקציה המינית של נשים, והמשכו בניצול המיני של נשים, בסחר בגופן ובאלימות המינית המופנית כלפיהן.
באקלים אידיאולוגי שמתאפשרים בו הבנה כזאת של מיניות נשית, ויחס כזה כלפי נשים, אנחנו מוזמנות להקיש ולחשוב מה הן המשמעויות וההשתמעויות של האלימות הזאת בעבור המיניות שאנו חוות כתקינה.

איזה מיניות מתאפשרת לי בעולם שקיימת בו אופציה של סחר בגוף נשי, עבדות מינית ואונס? כיצד מה שנחשב כאופציות קצה אלימות, בעצם מגלות בשפתן הבוטה והחשופה משהו על הערך והמעמד של המיניות התקנית? כיצד אופציות השוליים הללו מתפקדות בשמירה על הגדרת המיניות הנשית, כאמצעי להגדרתם של יצורים פגיעים וחדירים תדיר?
בעיניהן של מקינון ודבורקין, זה לא מקרי שאלימות נגד נשים "בוחרת" בשפה מינית. מיניות היא הגדרה חברתית שמכשירה את השליטה הגברית דרך הגוף, ומקודדת את עמדות הכפיפות הנשית באופן ארוטי.
מה שאנו מפנימות ומבצעות כדי לכונן את עצמנו כאטרקטיביות מינית עבור גברים, הוא מה שמייצר את המגדר שלנו כנשים, ומה שמשמר את יחסי הכוח הלא שוויוניים בעינם.
מיניות, בתפישה הזאת, היא תהליך חברתי שיוצר, מארגן ומנווט את התשוקה. כלומר, יוצר את אותם יצורים חברתיים שאנו מכירים כגבר ואישה, ומעניק ליחסים החברתיים ביניהם חזות טבעית וטוטאלית.

להיות סקסית, פירושו למלא את התפקיד שרשום לי בתסריט התרבותי באופן הרהוט ביותר. ההערכה תינתן בהתאם לביצוע: ילדות טובות הן אטרקטיביות. ילדות רעות הן פרובוקטיביות. כך או אחרת, כולנו מבצעות את התפקיד בהתאם לזהות שנרשמה לנו בזירה של המיניות, אל מול ולמען אותם צופים.
אנחנו מוזמנות לחשוב מה משמעות הדבר להיות אישה, ולהתנהל כאישה המצייתת לקודים הכתובים בתרבות למיניות שלה, בעולם שנשלט על ידי הדמיון הפורנוגרפי הגברי.

האם "סקסית" היא כותרת שמתרכזת בכוח הפיתוי של המיניות הנשית, חוגגת אותו ואוכפת אותו, רק כדי להסיט את מבטינו מהשאלה למה הדרך אל תחושה של כוח (מדומה) עוברת דרך פיתוליו והתפתלויותיו של הגוף המיני (המוחלש)?

ואצל גברים? בואו נתבונן ונבין מה עושה גברים ל"סקסיים"?
עוצמה. גופנית או סימבולית.
בראד פיט, ג'ורג' קלוני וביל קלינטון, אבל גם ללא מגבלת גיל ומראה הוליוודי - אריק איינשטיין ואסי דיין, ביבי נתניהו ועמנואל הלפרין.
כי מה שהופך גברים לסקסיים זוהי עוצמה. זו שנובעת מדעת. תהילה. מנהיגות. השפעה. הישגים. כסף. עוצמה שנוכחת במבט החודר, היודע, המיטיב לראות. בידיעה הבוטחת, בנחישות, בשקט שיש בוודאות.
עוצמה שאינה תלויה בגוף ואינה מפנה אליו דרישות, אלא משווה לווית חן לכל "פגמיו". עוצמה שאינה גוועת עם הזמן, אלא מעמיקה ומשתבחת. עוצמה אמיתית. התנועה הגברית, מלכתחילה מכוונת אל ההעצמה העצמית ואל ההישגים שהם מבקשים להשיג בעולם הגדול. הם לא טרודים בצורך ובהכרח להיות סקסיים. הם לא מבזבזים על זה אנרגיה. הם מבקשים להצליח. הסקסיות שלהם היא תוצאת לוואי של הצלחתם, של העוצמה הנלווית לה. היא לא מטרה לכשעצמה. היא הישג נילווה. בונוס.

זה שווה מחשבה.
זה נשמע לי סקסי.
זה יכול לעבוד גם בשבילנו?

אנחנו מוזמנות להיות מודעות לשפת הסתרים שאותה אנו דוברות כנשים סקסיות. למסרים ולשדרים שאנו נושאות, אלה שלא פעם עומדים בניגוד ובסתירה לשאיפות ולרצונות הגלויים שלנו.
אנחנו מוזמנות לחשוב מחדש על ההגדרה הזאת. לא כדי להיפרד ממנה. כדי להרחיב אותה ולהתאים אותה אלינו.

אנחנו מוזמנות לרוקן אותה מהתכנים המחלישים שנוצרו במרחב הפורנוגרפי. אנחנו מוזמנות להטעין אותה בתכנים של עשייה והגשמה ופעילות חיונית. בתכנים של הצטיינות והצלחה. אנחנו מוזמנות לא לחשוש מביטויי עוצמה כאלה, ולא להמיר אותם בביטויים מסולפים ומתעתעים.
ואנחנו מוכרחות לחשוב על סקסית לא רק במונחים של איך אני נראית לעין שמולי, ואיך אני מפעילה ומרגשת את הגוף שמולי, אלא גם במונחים של איך הגוף שלי מרגיש ומתרגש, מה מסעיר אותו, באיזה אופנים הוא נהנה ומתענג.
במילים אחרות: כיצד מתאפשר לי להרגיש - ממש להרגיש, בחוויה פנימית עמוקה ומשמעותית - סקסית.

מאמרה של קתרין מקינון, "הנאה תחת פטריארכיה", נמצא בספר ללמוד פמיניזם: מקראה הוצאת מגדרים.
ספרה של אנדראה דבורקין, משגל, יצא בהוצאת בבל.